תוכנייה קונצרט תלמידים 1.7.16

בקונצרט נשמע יצירות מוסיקליות מאת י.ס.באך,פרדריק שופן,סרגיי רחמנינוב,רוברט שומן,

פרנץ שוברט,קלוד דביוסי,יוזף היידן,פגניני,בורגמילר,יוהנס ברהמס,גורג' גרשווין,דימיטרי קבלבסקי,

יאן טירסן,פרידה יוהנסון והנריך אויה,סקוט ג'ופלין.

נוסף לכך ינוגנו קטעים מוסיקליים מספריית אלפרד בייסיק,אלפרד ד'אוברג' וטומפסון.

כן נשמע שירים ישראליים נעמות מתוך סרטים ומשחקי וידיאו.

קשת התלמידים המבצעים נעה בין ילדים צעירים ,נוער ובוגרים.

י.ס.באך מלחין גרמני בן תקופת הברוק בימי חייו התפרסם כנגן עוגב וצ'מבלו,כמנצח תזמורת ומקהלה וגם זכה להכרה כיוצר.

יצירתו נוגעת בכל תחומי המוזיקה ולא רק כלי מקלדת ולסוגי מוזיקה שונים,מוסיקה חילונית ודתית.

הוא משמש כאבן שואבת למוסיקאים ללימוד ולהבנת היצירה המוזיקלית,וכמובן לכולם למקור הנאה

התרגשות וחוויה לנגינת המוזיקה שלו ולהאזנה לה

פרלודים קטנים ופוגות יצירות קצרות שפעמים רבות שמשו תקופתו של באך כיצירות ללימוד התפתחות

מתוך 24 הפרלודים והפוגות שכתב שמונה מהם מופיעים תחת שמו אך לא נכתבו על ידו אלא ברוח כתיבתו.

פרדריק שופן

מלחין פולני בן התקופה הרומנטית,יצירתו ברובה לפסנתר ואפשר לשמוע ביצירותיו את הפסנתר שר.

את חייו בילה קודם בפולין ואחר כך בצרפת,שם גם נפטר בגיל 39 ממחלה.

יצירתו היא אבן פינה ביצירות לפסנתר,ביצירותיו הפסנתר שר מסלסל ,מאלתר ומדהים בביצועיו.

דוגמא תמיד שמשה לו האופרה,וגם את תלמידיו היה שולח להקשיב לאופרה.

על אף מופלאות יצירתו התפרנס בעיקר מהוראה ומתמיכה כלכלית .

שופן כתב למעלה מ-50 מזורקות לפסנתר המסוגננות פי הריקוד המקורי ביחד עם הקויאוויאק.

ריקוד פולני לאומי, "מאזור" בשמו המקורי. מוצאו – חבל מאזור שבמרכז פולין. בעל אופי של ריקוד עממי (קויאוויאק, אוברק) חדר לאירופה במאה ה-18. משקלו משולש הרוקדים רשאים לאלתר עליו תוך כדי ריקוד. מבנהו: שנים או ארבעה חלקים, שמונה תיבות בכל אחד, כשכל חלק חוזר פעמים. החלקים מנוגדים מבחינת האופי (מינור-מאג'ור)

סרגיי רחמנינוב

מלחין רוסי בן סוף המאה ה 19 והמאה העשרים

יצירתו הושפעה בתחילה מצייקובסקי ומאוחר יותר החלה לקבל צביון אישי משלו.

היה פסנתרן מדהים וכך גם כתיבתו.

במהלך חייו נאלץ לעשות שינויים עקב המלחמות שהיו בחייו החל מהמהפכה הבולשביקית

מלחמת העולם הראשונה ובסוף חייו מלחמת העולם השנייה.

עזב את מולדתו לארהב ב 1917 מה שכמובן השפיע על יצירתו.במהותו היה רחמנינוב אדם חושב ומופנם, אינטלקטואל שנמשך לרעיונות חדשים, דבק בהשקפה הומניסטית וליברלית, והאמין שהמוזיקה תברא עולם טוב יותר.

רחמנינוב כתב 24 פרלודים על כל אחד מ-24 הסולמות המז'וריים והמינוריים.

את האטיודים כתב כשהיה עדיין ברוסיה הם מגוונים ועשירים במרקמם בגווניהם ונקראים

TABLEAXכשם מרמז למחקר מקיף כנוגעים בכמה שיותר אספקטים,זוויות וצורות מוסיקליות.

רוברט שומן

מלחין גרמני בן התקופה הרומנטית

יצירתו מקיפה מגוון רב של כלים,כתב לתזמורת ולכלי סולו

היה איש עתיר פעלים ייסד עיתון למוסיקה בו לחם על חופש אמנותי , על יושר באמנות וכן הציג לקהל

הקורא מלחינים ויצירות חדשות.

באלבום לבני הנעורים נמצא קטעים מוסיקליים קצרי

נושאים מהווי המקום או מהסיפורים המלווים את הילדים.

פרנץ שוברט

מלחין אוסטרי בן התקופה הרומנטית המוקדמת היה בן למשפחת מוסיקאים

למרות חייו הקצרים הספיק לכתוב שפע יצירות לתזמורת הרכבים קאמריים וכלי סולו.

הוא כתב גם כמה מחזורי שירים {לידרים}ונחשב לאבי הליד הגרמני

היה אבן שואבת מבחינה חברתית יצירתו שופעת שמחה ועצב, עשירה בהרמוניות מתחדשות

ובשפע מלודי.

את הסקרצו כתב ב1817 אך התפרסם ב 1871

משמעות השם סקרצו הוא מהתלה בדיחה משהו לצחוק איתו

רק במהלך המאה ה19 הסקרצו הפך ליצירה עצמאית ולא חלק ממשהו אחר.

יוזף היידן

מלחין אוסטרי בן התקופה הקלאסית, אחד משלושת עמודי התווך של הסגנון הקלאסי, זכה כבר בחייו להערצה כללית שלא דעכה מאז. מעולם לא חדלו להתפעל מהמקוריות שלו, מההפתעות ההיידניות ומחוש ההומור שלו .אחד הביטויים להערצה זו הם הכינויים שניתנו ליצירותיו הנודעות. מדובר בעיקר בסימפוניות וברביעיות מיתרים. לפחות 35 סימפוניות שלו )מתוך 104( ידועות בכינויים שונים, אך לא היידן הוא שנתן את כינויי החיבה הללו ליצירותיו: "ההפתעה", "השעון", "המלכה", "התרנגולת" ועוד, אלא מוזיקאים או מעריצים אלמוניים. היידן היה מלחין שופע בכל סוגי היצירה: אופרות, אורטוריות, שירים, סונטות לפסנתר, מספר עצום של שלישיות לבריטון )כלי נשיפה ממתכת(, שהיידן חיבר במיוחד עבור מעבידו הנסיך אסתרהאזי, שהיטיב לנגן בכלי זה, ועוד. אבל שני הסוגים העיקריים שקשה לתאר בלעדיהם את התפתחות המוזיקה הם רביעיית המיתרים והסימפוניה של היידן. במאה ה-19 הוא כונהאבי הסימפוניה,אבי הסונטה ואבי רביעיית המיתרים.

יוהנס ברהמס

מלחין גרמני בן המאה ה19 התקופה הרומנטית חי ויצר בגרמניה ובאוסטריה

עזר בפרסומו רוברט שומן אך יצירתו מדברת בעד עצמה כתב מוזיקה לתזמורת לכלי סולו מוזיקה ווקלית

יצירתו לפסנתר עשירה ומגוונת ואפשר לשמוע את התזמורת בתוכה

אופוס 118, מיצירותיו המאוחרות של ברהמס, הוא קובץ של שישה קטעים קצרים לפסנתר, כולם בעלי כותרות הרומזות למבנה חופשי ובלתי מחייב: אינטרמצו, רומנסה ובלדה.

ברהמס הקדיש את היצירה לפסנתרנית והמלחינה קלרה שומן, רעייתו של המלחין רוברט שומן, שהייתה דמות רבת השפעה בעולם המוזיקה באירופה במאה ה-19.

ג'ורג גרשווין

מלחין אמריקני בן המאה העשרים

כתב מוסיקה קלאסית ברוח המוסיקה המתפתחת בארהב

מה שלפעמים מטעה וניתן לחשוב שכתב בלוז או ג'אז

בשלושת הפרלודים שלו לכל אחד אוירה אחרת אחד יותר גאזי אחד יותר בלוזי ובאחד

יותר תחושה קלאסית

קלוד דביוסי

מלחין צרפתי בן המאה ה19 וה20 אבי הזרם האימפרסיוניסטי,ביצירותיו הרמוניות חדשות,וביצירתו לפסנתר שימוש אחר בפדל,מגע שונה ועושר גוונים חדשים.ראה עצמו כמחיה הזרם הצרפתי.

הארבסק משמעותו קישוט ערבי ובמוסיקה בא לידי ביטוי על ידי שימוש בשפע קישוטים או תנועה מתמשכת .

בהצלחה לתלמידים והנאה לאורחים